אגמון החוף

הוא צמח ביצה רב-שנתי, זקוף, גובהו 1.5-1 מטרים. לצמח קנה-שורש זוחל, ממנו עולים גבעולים זקופים, בעלי 3 מקצועות (משולשים בחתך רוחב), מבנה המקנה להם חוזק ויציבות, אך עם זאת הם גמישים מאוד ועמידים בפני שבירה על-ידי רוחות.
התפרחת נראית צדית, למרות שהיא בעצם בראש הגבעול, משום שמבסיסה עולה חפה מרצעני-מחודד, הנראה כהמשכו של הגבעול.
אגמון החוף פורח באביב ובקיץ. הוא גדל בביצות ובגדות נחלים לאורך מישור החוף ובמזרח הארץ, מהגולן עד לים המלח. עקב צמצום בתי הגידול שלו, אגמון החוף הוא כיום צמח נדיר למדי. דומה לו בתכונות רבות אגמון האגם, צמח נדיר, שאוכלוסיותיו גדלות לעתים בסמיכות לאגמון החוף. ניתן להבדיל ביניהם בקלות משום שלראשון גבעולים גליליים. תפוצתו העולמית של אגמון החוף משתרעת באגן הים-התיכון ובצפון אפריקה.
שם המין ניתן לו לפי השם המדעי (litoralis, בלטינית – "חופי"), למרות שבישראל אינו גדל בחופים. שם הסוג המדעי – Scirpus – גם הוא עתיק יומין ומשמש בלטינית לצמחי ביצה שונים.
בסוג אגמון כ-70 מינים מוסכמים (למעלה מ-1000 שמות של מינים שונים נמצאו כחופפים למינים המוסכמים). בישראל נאספו 6 מינים, שניים מהם חד-שנתיים נדירים וארבעה רב-שנתיים.

כתב דרור מלמד הטקסט לקוח מאתר צמח השדה wildflowers.co.il