חצב מצוי

צמח שכיח, בולט בנוף, פורח בסוף הקיץ ובסתיו. מיוחד במקצב החיים שלו (פנולוגיה), וכן במבנהו: בבצלו, בעליו, בפריחתו ובחומרי הטבע הרעילים שבו.
מהלך החיים השנתי של החצב מחולק לשתי עונות: בנובמבר יוצאים העלים, ומתחיל השלב הווגטטיבי של חיי הצמח, המתנהל במשך החורף וראשית האביב. באותה תקופה נוצרת התפרחת אך היא נשארת חבויה בתוך הבצל. באפריל קמלים העלים, וכל חלקי הצמח שמעל לקרקע מתים. בסוף הקיץ (אוגוסט) עולה עמוד הפריחה, ואז חל שלב הרבייה (הגנרטיבי) למשך שבועות אחדים, ואחריו שוב אין לחצב כל חלק חי מעל לקרקע, פרט לזרעים.
עמוד-הפריחה גבוה (70 עד 180 ס"מ), יחיד ואינו מסתעף, ועשרות פרחים (50 עד 250) ערוכים לאור חלקו העליון על עוקצים קצרים בשיבולת מוארכת. הפריחה מתחילה מלמטה, וכל יום נפתחת קבוצה אחרת של כ-30 פרחים מעל לקודמים, והפרחים שנפתחו ביום הקודם קמלים.

הבצל של החצב הוא הגדול בבצלים של צמחי-הבר בארץ, ללא כל מתחרים. קוטרו עשוי להגיע עד 25 ס"מ. בצל זה, ככל הבצלים, הוא קבוצה של בסיסי-עלים תת-קרקעיים, האוגרים מזון ותופחים. בצלו של החצב מורכב מבסיסי-עלים רעופים, היינו המכסים רק חלקית זה על זה, ולכן הוא נחשב בצל קשקשי. מדי שנה מתרוקנים הגלדים החיצוניים והופכים לקליפות קרומיות, ואילו בסיסי-עלים חדשים המתפתחים במרכז הבצל, אוגרים מזון ונוספים אל הבצל מבפנים.