יבלית מצויה

יבלית מצויה היא רב-שנתי שכיח מאוד ומטריד מאוד בפרדסים, בשדות, בדשאים ובגינות. הוא מהיר-צמיחה, ירוק כל השנה, פעיל בעיקר בקיץ. מתפשט לרוחב ולעומק, עד מטר וחצי לעומק. המלחמה ביבלית במעדר ובטוריה זכורה כציון-דרך בתולדות הציונות עוד מימי העליה השניה ואילך. זהו עשב רב-שנתי נמוך, זוחל ומשתרע, שולח שלוחות ארוכות ומשתרש ממפרקי השלוחות. העלה סרגלי צר ולא ארוך, ירקרק–מאפיר. הלשונית עשויה טבעת של שערות לבנות. מקור הצמח במליחות, או לדעת אחרים בבתי גידול לחים מוכי לחץ-רעייה.
יבלית מצויה פורחת בכל עונות השנה, בעיקר בקיץ. מעלה תפרחת מאוצבעת אופיינית, עם 3–7 שיבולים שוות באורכן. הנישאת על גבעול זקוף קצר, גובהו 10 ס"מ. השיבוליות קצרות, יושבות, ערוכות בצפיפות בצד אחד של ציר השיבולת בשני טורים. רוב החוקרים טוענים כי התפרחת עקרה בארץ, ואין המין עושה זרעים. כל תפוצתו היא וגטטיבית, ומסתבר שהיא למרות זאת מוצלחת ויעילה.
יבלית מצויה נפוצה בגינות בדשאים, במטעים ובשדות. היא נפוצה בכל אזורי הארץ. פרט לשמה הרע כעשב שוטה, היא ידועה גם כצמח-מרעה וכעוצר-חולות.
נפוצה ברב חלקי העולם.
בסוג 10 מינים, בארץ רק מין אחד.

כתב מייק לבנה הטקסט לקוח מאתר צמח השדה wildflowers.co.il