יצהרון מכסיף

 (עֵץ-הַשֶּׁמֶן הַמַּכְסִיף) הוא עץ נמוך, נשיר. ענפיו קוצניים לפעמים. נטוע כצמח-נוי בגינות, וכן גדל בארץ ספק בר ספק פליט-תרבות בעמק עכו, בחוף הכרמל, בצפון הגולן ולמרגלות החרמון. הוא מתרבה בנקל מייחורים. במקרא נזכרים "שיטה והדס ועץ-שמן" (ישעיהו מא יט). יש חוקרים המשערים כי מין זה הוא-הוא עץ-השמן המקראי, אך לא הכל מסכימים לכך, ורבים סבורים כי בשם "עץ-שמן" התכוון המקרא לאורן. גם שינוי השם ליצהרון מעיד על התחבטות זו. יש משערים שהובא ארצה בידי הצלבנים.
העלים אזמליים מוארכים, תמימי-שוליים, מכסיפים בצידם התחתון בגלל שערות קשקשיות. אורכם 5 ס"מ. יצהרון מכסיף פורח מאפריל עד יוני. פריחתו מדיפה למרחקים ריח מתוק עז. הריח מושך זבובים, ומקובל בישובי המיעוטים בארץ לשתול אותו בחצר, למען ימשוך אליו את הזבובים מתוך הבית. הפרחים קטנים, גם צבעם צנוע, ירוק–צהבהב, לא בולטים לעין אך בולטים לאף. הפריחה שופעת, העץ מכוסה באלפי פרחים. הפרח דו-מיני, העטיף פעמוני, צבעו צהוב מבפנים ומכסיף מבחוץ, עשוי רק עלי-גביע וחסר עלי-כותרת. האוגן בן 4–6 אונות משולשות, ומספר האבקנים כמספר האונות. אורך הפרח 4–8 מ"מ. הפרח מייצר הרבה צוף, והומה תמיד המוני מאביקים, למרות צבעו וגודלו הצנועים. הפרי דומה לזית, אכיל, צבעו צהוב, והוא מכוסה קשקשים מכסיפים. העץ מקובל ברפואה העממית לשימושים שונים. מהשרף הנוטף מחתכים בגזעו הפיקו חומר המשמש כדבק וגם לייצור סוכריות (מעין גומי ערביקום). מפירות מיובשים אפו עוגות. מהפרחים הפיקו שמן לתמרוקים ולתעשיה.יצהרון מכסיף גדל בארץ בעיקר בחולות ובביצות מלוחות בעמק עכו, וכן בישובים ולידם.
תפוצתו העולמית משתרעת בדרום אירופה ובמערב אסיה ומרכזה.
בסוג 50 מינים.כתב מייק לבנה