כריך מחולק

הוא עשב רב-שנתי, זקוף, גובהו 50-15 ס"מ, מכחיל, בעל קנה שורש זוחל. הגבעול דקיק, בעל שלשה מקצועות. נדני העלים צינוריים. טרפי העלים צרים ושטוחים, בעלי קרין לאורכם, לעתים ארוכים מהגבעול. התפרחת עשויה 7-3 שיבוליות קצרות צפופות, היוצרות מעין קרקפת ביצנית או, לעתים, מסודרות בתפרחת דמויית שיבולת קצרה. השיבוליות חומות בהירות, מכהות עם ההבשלה, דו-מיניות. הפרחים הזכריים, שהינם תלת-אבקניים, נמצאים בחלק העליון של השיבולית ומתחתם הפרחים העליניים, מתוכם בולטות 2 צלקות. הגלומות מחודדות, מאדימות עד חומות כהות, חוורות בשוליהן ולאורך הקרין. השקיק ביצני, קמור, חום-כהה, מבריק, בעל עורקים מרובים ומסתיים במקור קצר בעל שתי שיניים. החפים שבבסיס השיבוליות צרים ומאורכים והחפה התחתון ארוך כמעט כאורך התפרחת.
כריך מחולק פורח בחורף ובאביב. הוא גדל בקרקעות כבדות לחות בצפון הארץ ומרכזה. תפוצתו העולמית משתרעת באסיה, אירופה וצפון אפריקה ומשם התפשט לצפון אמריקה, אוסטרליה ודרום אפריקה.
שם הסוג המדעי, Carex, פירושו בלטינית "חותך", על שם העלים בעלי השוליים החדים של מינים שונים בסוג, אך המילה Carex משמשת בלטינית עתיקה בעיקר לשמו של הצמח כריך. השם העברי הוא וריאציה פונטית על השם הלטיני. שם המין המדעי,   divisa ("מחולק"  בלטינית), וכן  שמו  באנגלית  (divided sedge) ובעברית, מתייחס למקור השקיק המחולק ל-2 שיניים, סימן הקיים גם במיני כריך אחרים (למשל בכריך מרוחק).
כריך  מחולק  תואר  לראשונה  בשנת 1762  ע"י  וויליאם  האדסון  (William Hudson),  חבר  החברה  הממלכתית  למדעים  של  לונדון  (The Royal Society), ומחבר ה-Flora Anglica (הפלורה של אנגליה).
צמחי הכריך (sedges) הם מהמגוונים שבמיני הצמחים בעולם והינם בעלי חשיבות אקולוגית רבה, משום שהם מהווים מזון עיקרי לאוכלי עשב שונים. בסוג כריך יותר מ-2,000 מינים. בישראל נאספו 12 מינים, כמחציתם נדירים, רובם גדלים בבתי-גידול לחים.
מיני הכריך בישראל אינם מוכרים ונפוצים כמו באירופה ובאמריקה, שם הם מהווים מרכיב חשוב בנופים שונים, בעיקר באזורים לחים.כתב דרור מלמד