צמחיה של בתי גידול לחים
צמחיה של בתי גידול לחים

צמחיית בתי גידול לחים היא קבוצה של צמחים הגדלים במים או סמוך למים.
אין הכוונה לאצות, החיות רק במים, אלא לצמחים בעלי פרחים הגדלים בבתי גידול לחים.
צמחי מים הם בדרך כלל רחבי תפוצה ומצויים באזורים רבים בעולם. ההתאמות שעברו לבית גידול לח מאפשרות להם לגדול במקומות רבים בהם קיימים התנאים המתאימים שאינם מותנים בהכרח בטיפוס האקלים המקומי. מנגנוני הפצה ארוכת-טווח השכיחים בצמחי מים תורמים אף הם לתפוצה הנרחבת. לעומת זאת בארץ רבים מצמחי המים הם דווקא נדירים, וחלקם – מינים אדומים. הנדירות של צמחי המים בארץ נובעת בעיקר מהפגיעה המתמשכת במקורות המים: ייבוש הביצות והנחלים, שאיבת יתר וזיהום.

צמחי אלו מותאמים לתנאי הגידול המיוחדים שבמים. אותם גורמים המשפיעים על צמחי היבשה משפיעים גם על צמחי המים. כמות החמצן במים, מידת חדירת האור אל המים, טיב המים, הטמפרטורה והרכב הקרקעית – הם התנאים המיוחדים שאליהם מותאמים רק צמחי המים.
כמות החמצן המומס במים הוא גורם מגביל לחיים במים. מסיסותו הנמוכה של החמצן במים גורמת לכך שריכוזו במים נמוך מאוד לעומת ריכוזו באוויר. ריכוז החמצן המומס במים יורד עם הירידה לשכבות עמוקות ויורד עם עליית הטמפרטורה. עוצמת האור היא גורם אקולוגי נוסף המגביל לעתים את הצמיחה במים. עוצמת האור המגיעה לעומק המים היא נמוכה. ככל שעכירות המים עולה, כמות האור החודרת למעמקים קטנה.
איכות המים ועוצמת זרימתם משפיעים אף הם על הרכב הצומח. במים המכילים תרכובות אורגניות ואי-אורגניות שונות (כגון מי ביוב) שורדים רק מינים מעטים של צמחים. טיב הקרקע בתשתית מקווה המים משפיע על הרכב הצומח. תשתית חרסיתית תורמת להתפתחות טובה יותר של צמחי מים, מאשר תשתית חולית. התנודות בטמפרטורה בבית גידול מימי מתונות ביותר, ורוב צמחי המים מתפתחים ופורחים בקיץ, בעוד שבחורף בזמן שטפונות ותנאים קשים, הם שרויים בתרדמה.
אחת התכונות המשותפות לכל צמחי המים היא קיומה של רקמה בעלת חללי אוויר גדולים בכל האיברים (עלים, גבעולים ושורשים). חשיבותה של רקמה זו רבה מאוד: היא מעניקה יציבות לחלקי הצמח הטבולים במים, היא משמשת כרקמת אגירה והולכה של חמצן והיא מאפשרת לצמח להשאיר את החלקים הרצויים מעל פני המים.

ניתן לחלק את צמחיית המים לשלוש קבוצות על פי מידת כיסוי הצמח במים:
צמחים מזדקים: חלקי גופם העליונים חשופים לאוויר, ודומים בצורתם ובמבנם לצמחי יבשה, ואילו חלקי גופם התחתונים מצויים במים ודומים במבנם לצמחי מים. הם גדלים לרוב בשוליים של מקווי המים (גדות נחלים או ביצות), במקום שבו עומק המים מגיע עד מטר אחד. צמחים אלה ברובם רב-שנתיים ובעלי קני-שורש. דוגמא: קנה מצוי, סוף, אירוס ענף, אגמונים ועוד

צמחים צפים: צמחים אשר כל גופם צף על פני המים (עדשת-מים, כדרורית), וצמחים אשר חלק מעליהם צפים על פני המים (נימפאה, נופר, נהרונית ומדד זוחל). הם גדלים במים שעומקם נע בין 0.5 מ' ל-5 מ'. גם הם מתקיימים בשתי סביבות חיים: הם חשופים לאוויר שמעליהם ולמים שמתחתיהם. פרחיהם צפים על פני המים או מזדקרים מעליהם. עליהם גדולים, שטוחים וחזקים, בעלי צורה מעוגלת או מוארכת. העלים שלמים ושטח פניהם העליון מכוסה בשעווה הדוחה מים. הפטוטרת של העלים ארוכה וגמישה (נימפאה, נופר). צמחים אלה גדלים בדרך כלל בבתי גידול המוגנים מרוחות במקווי מים נקיים עומדים.

צמחים טבולים: צמחים הגדלים המים צלולים שכל איבריהם טבולים במים כסוגי הקרנן או שתפרחותיהם בלבד מזדקרות מעל המים כמו אצל נורית המים ואלף עלה.
חלק ממיני הצמחים הטבולים מחוברים אל הקרקע באמצעות שורשים וחלקם שאינם מצמידים שורשים לקרקע נעים באופן חופשי במים.
בצמחים אלה ניתן לראות שנוי מבני, לעומת צמחי היבשה, כדי להתאימם לתנאי המים.

רביית צמחי המים נעשית באופן מגוון- בהפריה ע"י רוח מים ובע"ח, ובאופן וגטטיבי- קטעי ענפים, קנה שורש וניצני רבייה.
עונת הפריחה של צמחי המים היא בחודשי הקיץ והסתיו.