אזוב מצוי הוא תבלין המהווה מרכיב עיקרי בתערובת הידועה בשם "זעתר". הוא ניכר בנקל במראהו ובריחו. זהו בן שיח מלבין־מאפיר, גובהו 40 ס"מ. עליו נגדיים, קטנים, ביציים רחבים, לבדיים, עורקיהם בולטים בצדם התחתון. בקיץ נושרים העלים, וצומחים במקומם עלים קטנים יותר, הדומים במראם ובריחם לעלי החורף. הגבעול אינו מרובע בחתך, כברוב בני משפחתו, אלא כמעט עגול. הגבעולים הצעירים מאדימים.

אזוב מצוי פורח במשך תקופה ארוכה, באביב ובקיץ. הגביע חד־שפתני, שסוע מלפנים. הכותרת דו־שפתנית קטנה (4 מ"מ), צבעה לבן או נוטה קצת לסגול. הפרחים ערוכים בצפיפות בתפרחות מעין שיבולים. אין הם מפוארים למראה, אך הם שופעים צוף והומים מאביקים. הם מואבקים בידי מגוון גדול של חרקים, ובהם צרעות, זבובים, נמלים, חיפושיות פרחים, פרפרים ודבורים קטנות.

האזוב כה שכיח בארץ, עד כי הוא משגשג למרות קטיפה נמרצת לצורך שימוש בו כתבלין וכתרופה. ועם זאת מזמן שהתחילו לקטוף אזוב מלוא השקים לשם מסחר ויצוא – התעוררה סכנה לקיומו, והוא הוכרז כצמח מוגן, האסור בקטיף מסחרי אך מותר קטיף לשימוש ביתי.