בחורף 2006 הוקם בקבוץ הרדוף מתקן לטיהור מי הביוב של הקיבוץ בשיטה של טיהור ע"י "ערוגות קנים" (reed bed system) ולמעשה מקיץ אותה שנה פועל המתקן ומטהר את מי הביוב של הקבוץ, כאשר המים המטוהרים משמשים להשקיית צמחית הפארק שהוקם במקום שברכות הטיהור מהוות חלק ממנו.

החלום על הקמת מערכת אקולוגית שמטפלת בביוב הביתי והופכת אותו מנטל למשאב , היה של גיא לפידות, חבר הרדוף, שפגש בשנת 92' בשוויץ  את אווה בורקא במסגרת סדנא שאווה העביר על טיפול בביוב ביתי בשיטה של "ערוגות קנים". גיא הגיע עם החלום הזה למציאות הישראלית שלנו ולמעשה התחיל בדרך ארוכה ומיגעת של נסיון לקבל אישורים להקמת מתקן מהסוג הזה. מיותר לציין שבארץ רק התחילו לשמוע על שיטות טיהור מסוג הזה ולא היה פרויקט בסדר גודל כזה שניתן להראות שהשיטה עובדת בארץ עם תוצאות טובות. והכן עברו 14 שנה בהן הלך גיא ,בתמיכה של חברים נוספים בהרדוף, בדרך לא קלה ומאבק מול מנהלת הביוב, משרד הבריאות, המועצה וגורמים נוספים עד שהושג אישור לתכנון ולאחר מכן ביצועשל הפרויקט.

עקרונות השיטה של טיהור ע"י "ערוגות קנים"

העיקרון הוא למעשה של פילטר ביולוגי. הביוב מועבר או יותר נכון מחלחל דרך מקטע בעומק של כ-1.2 מ' של חצצים בגדלים שונים. לאחר כמה שבועות מתפתחת אוכלוסיה של חיידקים ומיקרואורגניזמים שונים שהחומר האורגני שנמצא בתוך הביוב הוא למעשה המזון שלהם. בחלק העליון של המקטע, היכן שנמצא החצץ הדק ביותר, נעצר החומר הגס והמוצק שמגיע עם הביוב. שכבה זו שמצטברת, מתפרקת ע"י אותם מיקרואורגניזמים בדומה  לערמת הקומפוסט שאנו מכירים מחצר ביתנו. בתפעול נכון של המערכת שכבה זו  נמצאת בפרוק מתמיד ונוצרת שכבה אוורירית של הומוס שאחת לכמה שנים ישנו צורך להסיר אותה בכדי שלא תקשה על החלחול. שאר הביוב שבעיקרו הוא מים ובתוכן תמיסות מסוגים שונים, מחלחל אט אט  לעומק שכבות החצץ "ומזין" למעשה את אוכלוסיית החיידקים שבנוסף לזה שהיא מנקה את הביוב היא גם שוברת ומשנה את המבנה וההרכב המולקולארי של המים לכזה שלא גורם לזיהום הסביבה אותם הם משקים.

שמה של השיטה "טיהור קנים" באה מתוך כך שבערוגות אלו, בתוך החצץ נשתל צמח הקנה המצוי שבית הגידול הטבעי שלו הוא ביצות וגדות נחלים. צמח הקנה מצטיין בכך שהוא מעביר כמויות גדולות של חמצן אל מערכת השורשים שלו דבר שמקל  על אוכלוסיית החיידקים לקבל חמצן בחלקים התחתונים של הערוגה ולבצע את מלאכתם. כמו כן תנועת הקנה ברוח לא רק שהיא היא עושה רעש נעים, היא גם סודקת ושוברת את השכבה העליונה שמצטברת על פני הערוגה ומאפשרת חלחול טוב יותר של הביוב. כך שלמעשה אחרי שנה הערוגה נראית כמו עציץ גדול ירוק ומרשרש.

מבנה הפרויקט    

השפכים זורמים  בגרביטציה מהרדוף למתקן הממוקם במקום שנקרה במפה סמניה, צפונית להרדוף. במתקן שתי ערוגות בגודל של כ-חצי דונם כל אחת. אחת לטיהור ראשוני והשנייה לטיהור  משני. כל ערוגה מחולקת בתוכה לשלושה חלקים בכדי שיהיה ניתן להציף בביוב  כל חלק בנפרד ולאפשר יבוש וחדירה של אויר אל תוך עומק הערוגה , כי ללא אויר לא תיתכן כלל היווצרות של אותה מושבת חיידקים שמבצעת את הטיהור.הערוגות למעשה עוברות בין מצב של עבודה בו הן מוצפות בביוב, לבין מצב של מנוחה ונשימה בו לא מועבר אליה ביוב וערוגה שכנה מוצפת . הביוב עובר טיהור ראשון בערוגות העליונות וזורם לאחר מכן בגרביטציה לערוגות התחתונות לטהור שני, שהתהליך בו זהה לזה שמתרחש בטיהור הראשון ולאחר מכן המים זורמים נקיים ומטוהרים בנחל ובו מפלים קטנים דבר ששובר ובונה מחדש את המבנה הפנימי של המים, מחדיר אותם בהרבה חמצן וחיים בדרך לאגם  וליעוד החדש שלהם, מי ההשקיה של הפארק. הביוב עובר כאן ממצב של ביוב של קהילת אנשים למים טובים להשקיית צמחיה ללא השקעת  גרם אחד של אנרגיה שלא באה מן הטבע!

הקמת פארק אקולוגי-"סמניה"

מי הביוב המטוהרים הזמינים להשקיה מהווים את הבסיס לחלק השני של החזון שהוא הקמת פארק אקולוגי חינוכי במקום. את התכנון הנופי של הפארק המשתרע על שטח של כ- 18 דונם לקחו על עצמם ,כחלק מצוות של חברי הרדוף שאחראים ומלווים את הפרויקט, אקסל אוולד וראובן כהן, שניהם חברי הרדוף העוסקים בתחום של עיצוב ותכנון נופי. לצערנו ראובן נהרג בתאונה לפני מספר שנים ואקסל לקח על עצמו לקחת את החזון המשותף הלאה.  הרעיון שעומד בבסיס התכנון הוא יצירת פארק שמדגיש מצד אחד את האלמנט של המים המטוהרים בצורה של תעלות מים ומפלים שחוצים את שטחי הפארק ומצד שני גן לגידול של צמחי תועלת שונים המשמשים חומר גלם לסדנאות מתחומים שונים: צמחי במבוק , ערבות וגומא למלכות השונות, שיחי תות לעשיית נייר ועוד גידולים שונים שישתלו בעתיד. התוכנית היא שבעתיד יוקמו סדנאות בשטח הפארק והמבקרים בו יוכלו בנוסף להכרת תהליך הטיהור, יוכלו גם להתנסות במלכות השונות שחלקן היו לב ליבה של התרבות המקומית בכל כפר ובכל בית.

בנוסף לכל לחלקות הגידול של צמחי התועלת הקמנו בשטח הפארק את משתלת הגידול של צמחיית הנחלים שלנו ואנחנו מנצלים עד שפע המים המטוהרים במתקן לגידול הצמחיה.        

במתקן מטוהרים כ-80 מ"ק ביום מה שמשאיר הרבה עודף של מים לשתילה ונטיעה מעבר לתחומי הפארק. התרחבות כזו דורשת קודם כל יזמות בניסיון להקים שיתופי פעולה עם ישובים שכנים כמו עדי , סוויאד חמירה ,הישוב הבדואי השכן ועוד' במטרה להפוך את האזור כולו לגן פורח שמושקה ממים מושבים לרווחת התושבים כולם.

אפשר להגיד שהפרויקט נמצא כל הזמן במצב של התקדמות והתפתחות: המתקן עובד, הצמחיה נשתלת אט אט ע"י חברי הקהילה שמתגייסים לעזרה בשתילה ומאד נהנים  ופרויקט חינוכי ראשון יוצא לדרך במרץ ,בו תלמידי כיתה י' מבה"ס ולדורף בהרדוף יבנו יחד עם אקסל את הנחל שגולש לאגם ואין ספקשעופות המים שמתחילות להגיע בקבוצות קטנות ולהקים את ביתם בין קני הגומא והסוףבאגם אומרות לנו באופן הכי פשוט שאנחנו בדרך הנכונה.

המתקן מתופעל ומתוחזק באופן שוטף ע"י צוות הגננים של המשתלה הן בהיבט הגנני והן בהיבט של אחריות על תהליך הטיהור.