הוא מטפס או בן-שיח או עשבוני רב-שנתי סבוך, חסר עלים. הענפים זקופים עד משתלשלים. העלים התנוונו לקשקשים, את מקומם בהטמעה תופסים ענפים קצרים (פילוקלדים) נימיים רכים, היושבים על הגבעול אחד-אחד או לעתים רחוקות בזוגות.
אספרג ארצישראלי פורח מפברואר עד מאי. הפרחים חד מיניים. העטיף דמוי פעמון ולו 6 אונות. אבקנים 6, מפורדים, שווים באורכם זה לזה. עמוד העלי נימי והוא מסתיים בצלקת המחולקת ל-3 אונות. הפרי ענבה עסיסית ירוקה בקוטר 2–3 מ"מ, שצבעה הופך עם הבשלתה לאדום. הענבה נאכלת על-ידי ציפורים המפיצות את הזרעים.
אספרג ארצישראלי הוא צמח של בתי-גידול לחים וסבך של צומח-גדות- נחלים.
תפוצתו העולמית משתרעת בארצות מזרח הים התיכון.
מקור שם הצמח הוא ביוונית, והוא נשמר ברומית, בעברית ובשפות אירופיות אחדות. בעבר נמנה הסוג אספרג עם משפחת השושניים, בזכות הפרח, שיש לו 6 עלי עטיף ושחלה עילית כמו ליתר השושניים, אך היה תמיד ברור שהוא שונה מאוד משושניים אחרים. ואכן לאחרונה שויכו האספרגיים כמשפחה בפני עצמה,משפחת האספרגיים.
מינים שונים של אספרג שימשו מימים קדומים למאכל (ענפים צעירים). לשם כך מגדלים מין תרבותי, ומשתמשים בחלק הצעיר והרך, התת-קרקעי, של הגבעול.
אפשר לאכלו חי, מיד עם קטיפתו, או לכבוש אותו או לאוכלו חלוט במים. אספרג משמש גם כתרופה עממית נגד עצירות, נגד מחלות כבד ודם, לבעיות בדרכי שתן ולהקלת כאבים.
כתבו ערגה אלוני ומייק לבנה הטקסט לקוח מאתר צמח השדה wildflowers.co.il
