חרוב מצוי

חרוב הוא עץ ירוק דו ביתי, בעל נוף רחב, אשר מגיע לגובה של עד 10 מ'. גזעו עבה ולעיתים הוא מגיע לעובי ניכר. קליפת הענפים המעוצים מחוספסת צבעה חום אפור. הגבעולים הצעירים צבעם חום אדמדם.
העלים מורכבים מנוצים, מסודרים לסירוגין על הגבעול.
הפרחים מסודרים בתפרחות דמויות שיבולת המתפתחות בחיק העלים או על ענפיםמעוצים או על הגזע. פרחי זכר ופרחי נקבה בעצים נפרדים. מועדי הפריחה הם מחודש אוגוסט ועד דצמבר ינואר. פריחה עיקרית בסתיו.

לאחר ההאבקה מתפתח תרמיל מאורך וקשה שאינו נפתח, המבשיל לאחר שנה. עם הבשלתו ארכו מגיע ל- 30-8 ס"מ, ורחבו 2.5-1.5 וצבעו משתנה מירוק לחום. הזרעים בתרמיל מעוגלים, צבעם חום, קליפתם קשה מאד ומרקמם חלק. זרעי החרוב שימשו בעולם הקדום כיחידת משקל היות שאינם מאבדים מים ומשקלם נשאר קבוע.
מלבד הזרעים שבתוכו, מכיל התרמיל עסיס מתוק הנקרא "דבש חרובים". הפרי נאכל ע"י אדם ובהמה. זרעי החרוב נובטים בקושי וגידול הנבט אטי.
מוצא החרוב הוא ים תיכוני אך יש הסוברים שמוצאו הוא הרי תימן. חרוב מצוי גדל בר בחורש הים תיכוני ברום של עד 400 מטר, בעיקר במפנים דרומיים, יחד עם אלת מסטיק.נפוץ בארץ לאורך החוף, בהר, בשפלה ובעמקים.

כתבה ערגה אלוני  הטקסט לקוח מאתר צמח השדה wildflowers.co.il