סמר ערבי

צמח חד-פסיגי רב-שנתי, מזכיר דגניים. ירוק כל השנה. דומה לסמר חד, אך מראהו הכללי פחות מאיים, עליו וגבעוליו פחות נוקשים. נבדל ממנו גם בגון פרחיו ובצורת פריו: פרחיו בצבע קש, ופריו הוא הלקט המתחדד בראשו. תפרחתו מבודרת יותר. מתחת לפני הקרקע הוא מפתח איבר-אגירה בצורת קנה-שורש. העלים והגבעולים יוצאים ישר מקנה-השורש כלפי מעלה. הגבעול הוא קנה בלתי מסועף ובראשו תפרחת מורכבת, העלים מרוכזים בבסיס הצמח, דומים לעלי דגניים, בסיסם נדני פתוח. הטרף גלילי ונראה כגבעול, והצמח נראה כחסר-עלים ורותמי. העלה ירוק אך נוקשה, קצה הטרף מתמשך לחוד ארוך דוקר כמסמר, מכאן שמו. הצמח גדל בגושים מרובי-גבעולים, כל גבעול נושא תפרחת.
סמר ערבי פורח במשך רוב השנה, בין מרס לדצמבר. הפרחים זעירים, דו-מיניים, נישאים בראש הגבעול. העטיף בצבע קש. חלקי הפרח בכל דור – 3. מואבק-רוח. גם הפצת הזרעים מסתייעת ברוח והיא יעילה ומגיעה למרחק גדול. עלי העטיף הפנימיים מעוגלים בראשם, ובשוליהם יש שפה שקופה צרה.
סמר ערבי גדל במעיינות ובמליחות במדבר ובבקעת הירדן, מעט גם בחוף. הוא קרוב (תת-מין?) של סמר ימי. תפוצתו העולמית משתרעת במדבריות צפון אפריקה ומערב אסיה.
במשפחה 8 סוגים.בסוג 300 מינים, בארץ 10.

כתב מייק לבנה